מאמר מאת כרמית שלום, עו"ד ומגשרת
לשעבר סגנית ראש צוות נחלות בראשות מקרקעי ישראל

בהגיעכם לגיל הזהב/לגיל השלישי, הנכם מחפשים את השקט והשלווה ומבקשים לדעת כי רכושכם יחולק שווה בשווה בין ילדיכם ובכך תמנעו סכסוכים ומחלוקות ביניהם ותשמרו על אחדותם.
במאמר זה אפרוס בפניכם את הדילמות העומדות בפני בעל הנחלה המבקש לחלק את רכושו באופן שווה בין ילדיו לאור המגבלות הקיימות בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל וכן אפרט את דרכי הפעולה שימנעו את המחלוקות ואת הגעתם לבית משפט.

עוד מקדמה דנה, מעת הקמת רשות מקרקעי ישראל בשנת 1960 (להלן: "הרשות"), הפעילה הרשות את משטר הנחלות.

משטר הנחלות קובע כי הנחלה מיועדת למגוריו של בעל הזכויות בנחלה וכן לצרכי הייצור החקלאי.

בכדי לשמור על מדיניות מסירת קרקע חקלאית, נקבע בסעיף 9 להחלטת מועצה מספר 1 כדלקמן:

א)      "נפטר חוכר נחלה, לא תפוצל זכות החכירה על הקרקע בין היורשים והנחלה תוחזר לחזקת מינהל מקרקעי ישראל. היורשים יהיו זכאים לפיצוי עבור השקעות שנעשו בקרקע, בשיעור השווה לערך הריאלי של הנחלה".

ב)      "על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תוחזר נחלה למינהל אם ימצא הסדר בין יורשי נחלה, על פיו יקבל את הנחלה אחד היורשים למשך כל תקופת החכירה  לאחר שיוכח להנחת דעתו של מינהל מקרקעי ישראל כי לרשות היורש האמצעים והיכולת להמשיך בעיבוד הנחלה ביעילות".

החלטת המועצה עברה במהלך השנים גלגולים רבים, אך מהות ההחלטה נותרה כפי שהייתה, קרי, נחלה הינה יחידה משקית אחת שאינה ניתנת לפיצול ורק יורש אחד אשר הינו בעל האמצעים להמשיך לקיים ולעבד את הנחלה, הוא זה שיירש אותה.

עוד קובע משטר הנחלות את ההגבלות הבאות:

1. קיימת חובת התגוררות בנחלה.
2. לא ניתן להשכיר את הנחלה ו/או את אחד מהבתים הקיימים בנחלה.
3. בנחלה רשאים להתגורר בעל הזכויות ובן/בת זוגו, בן/בת של בעל הזכויות ונכדבעל תא משפחתי), קרי קיימת חובת רצף בין דורי).

בעקבות ההגבלות אשר פורטו לעיל אנו עדים למצבים בהם כאשר בעלי הזכויות בנחלה הולכים לעולמם, מוצאים עצמם היורשים במציאות לפיה עליהם לקבל החלטה מי יירש את הנחלה ויפצה את אחיו. במצב בו לאותו יורש אין את  הכסף לפצות את אחיו מתקבלת החלטה למכור את הנחלה לגורם שלישי.

מצבים מסוג זה פותחים "תיבת פנדורה" בין האחים אשר פעמים רבות גוררת אותם לבתי המשפט אשר מוצפים בתביעות רבות מסוג זה. סיטואציות אלו יוצרות לא רק פגיעה כספית לאחים, הנדרשים לשלם עבור ההליכים המשפטיים אלא חמור מכך מאיים על המשכיות שלמות המשפחה בעתיד.

עד היום, דבקה הרשות בהחלטה לפיה נחלה הינה יחידה משקית אחת שאינה ניתנת לפיצול  .

בשנים האחרונות קיבלה מועצת מקרקעי ישראל החלטה בדבר היוון הנחלה אשר מעוגנת  בסעיף 8.3 סימן ז' בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל.
ההחלטה מאפשרת את היוון הנחלה ופיצול של מגרשים מתוך הנחלה (יש להדגיש כי עדיין קיימת החובה להתגורר בנחלה ולעבד את השטחים החקלאיים).

כיום, באמצעות בניית אסטרטגיה נכונה, מיפוי צרכי המשפחה,וניהול תהליך גישורי,  ניתן למנוע את הסכסוכים בין היורשים ולנסות ולצפות פני עתיד וזאת באמצעות עריכת הסכם משפחתי בשילוב אנשי מקצוע.

ההסכם יענה על הצורך של חלוקה הוגנת עד כמה שניתן בין האחים במשפחה וייתן להורים שקט נפשי .

חלוקת הנחלה המעוגנת בהסכם נכון יאפשר להם להמשיך ברוגע את חייהם במחשבה שהם שומרים על אחדות משפחתית בעודם בחיים.

אתן דוגמא:

בעלת נחלה אלמנה ואמא ל – 3 ילדים  ביקשה ממני לערוך עבורה הסכם משפחתי , במסגרתו תערך חלוקה של הנחלה , אשר תהיה תואמת את החלטות מועצת מקרקעי ישראל.
בנחלה קיימים שני בתי מגורים. האמא מתגוררת בבית אחד ובמבנה השני המתגורר אחד הבנים.

בקשתה של האם לעגן בהסכם את הנושאים הבאים:

להוון את הנחלה ובמסגרת ההיוון לבצע חלוקה הוגנת עד כמה שניתן לילדיה.
כדי ליישם את בקשתה, נדרשתי לפתרון יצירתי אשר יענה על הצרכים המשפחתיים.
במהלך הפגישות עלו מחלוקות בין האחים ולכן נדרשתי לקיים הליך גישורי ביניהם בכדי למפות את הצרכים ולהוביל אותם לכדי הגעה להסכם שיהיה מקובל עליהם.
במסגרת הכנת ההסכם שילבתי  אנשי מקצוע ממגוון תחומים , שמאי ואדריכל אשר נתנו מעטפת כוללת בבניית הפתרון ועריכת ההסכם.
לשמחתה של האלמנה בעלת הנחלה, הצלחתי לגבש נוסח הסכם משפחתי שענה על הצרכים המשפחתיים לשביעות רצון כולם.

הזכויות הוונו ונכתב הסכם שהתקבל על דעת כל הצדדים ומיושם בימים אלה ברשות מקרקעי ישראל.

****אין באמור לעיל בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי****